חשיבות חגורת הבטיחות כמצילת חיים גדולה ובפרט כאשר הרכב מצוייד בכריות אויר

הגדרות ודרישות החוק בעת הסעת נוסעים ברכב:

תיקונים: התשנ"ה (מס' 5), התשס"א (מס' 6), התשס"ד (מס' 6), התשס"ה, התשס"ה (מס' 9), התשס"ו (מס' 7)]

83א. (א) בתקנה זו ובתקנה 83ב –
"מושב בטיחות" – מושב הרתום לרכב באמצעות חגורת בטיחות המיועד להסעת ילדים ברכב, שמותקנות בו חגורות המיועדות לרתימת הילד אליו, העומד בתקן המפורט בפרט 4 לחלק ג' בתוספת השניה;
"מושב מגביה" – מושב המיועד להסעת ילדים ברכב כשהילד היושב עליו רתום בחגורת הבטיחות של הרכב והעומד בתקן המפורט בפרט 4 לחלק ג' בתוספת השניה.
(ב) לא יסיע אדם במושב קדמי ברכב מנועי ובמושב אחורי ברכב מנועי ששנת ייצורו 1983 ואילך, למעט אוטובוס, מונית ואופנוע –
(1) ילד שטרם מלאו לו 3 שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות המתאים לגובהו ומשקלו של הילד;
(2) ילד שמלאו לו 3 שנים וטרם מלאו לו שמונה שנים, אלא אם כן הוא רתום במושב בטיחות או במושב מגביה המתאים לגובהו ומשקלו של הילד.
(ג) לא יסיע אדם ברכב כאמור בתקנת משנה (ב) ילד שטרם מלאו לו שנה, אלא אם כן גבו של מושב הבטיחות מופנה לחזית הרכב.
(ד) לא יסיע אדם ילד במושב הבטיחות במקום שיש מולו כרית אוויר, אלא אם כן נותק המנגנון להפעלתה.

83ב. (א) לא ינהג אדם ולא יסע ברכב מן הסוגים האמורים בתקנה 364א או בכל רכב שבו מותקנות חגורות בטיחות אלא אם כן הנוהג והנוסעים בו חגורים בחגורת בטיחות או רתומים במושב בטיחות או במושב מגביה כאמור בתקנה 83א, לפי הענין.

(ב) הוראות תקנת משנה (א) יחולו על הנוסעים ברכב כמספר החגורות המותקנות בו.

(ג) על אף האמור בתקנה זו, מונית ואוטובוס שניתן לגביו רישיון סיור כהגדרתו בתקנה 386, שהותקן בהם במקום הנראה לעין הנוסעים, שלט המציין את חובת הנוסעים לחגור חגורת בטיחות, רשאי הנוהג בהם להסיעם גם אם הם אינם חגורים.

פטור מחגורת בטיחות
[תיקונים: התשנ"ג (מס' 7), (מס' 8), התשנ"ד, התשנ"ט, התש"ס (מס' 4), התשס"א (מס' 2), (מס' 6), התשס"ז (מס' 8)]
83ג. הוראות תקנה 83ב לא יחולו על –
(1) עובד בשירות הבטחון הכללי שיש לו אישור בכתב מאת ראש שירות הבטחון הכללי או שוטר הנוהג ברכב של משטרת ישראל ואשר המפקח הכללי של המשטרה אישר, בכתב, כי הוא רכב מבצעי, ועל כל נוסע בו;
(1א) חייל הנוהג ברכב צבאי בנסיעה לצורך ביצוע משימה מבצעית וכל נוסע ברכב זה; בפסקה זו –
"נסיעה מבצעית" – נסיעה לצורך ביצוע משימה שאושרה בכתב בידי קצין מוסמך כמשימה מבצעית;
"קצין מוסמך" – קצין שהוסמך בפקודות הצבא כהגדרתן בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, לאשר משימה מבצעית.
(2) הנוהג והנוסע ברכב שרשות הרישוי פטרה מהחובה להתקין בו חגורות בטיחות מסיבות טכניות המונעות התקנתן או השימוש בהן והפטור נרשם ברשיון הרכב;
(3) אדם שרשות הרישוי פטרה אותו, בכתב, מן החובה לחגור חגורת בטיחות על סמך אישור אחד מאלה:
(א) מהרופא המוסמך כהגדרתו בתקנה 193(ב), כי אינו מסוגל מטעמים רפואיים לחגור חגורת בטיחות;
(ב) מרופאו, כי הוא פגוע בגפיו העליונות והמלצת הרופא היא לפטור אותו מלחגור חגורת בטיחות;
(ג) כי מלאו לו ארבע עשרה שנים ומשקל גופו אינו עולה על 35 ק"ג וגובהו אינו עולה על 150 ס"מ;
(5) הנוהג במונית בדרך עירונית כשיש בה נוסעים וכן הנוסעים
במונית בדרך עירונית במושב האחורי
(6) הנוהג ברכב בשעת נסיעה לאחור.
(7) מורה מוסמך כהגדרתו בתקנה 170, בזמן נהיגה בדרך, בידי אדם הלומד נהיגה, באוטובוס או ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג, ובוחן נהיגה בעת שהוא עורך את הבחינה המעשית ברכב כאמור.

Call Now Buttonהתקשרו אלינו דילוג לתוכן